בשנת 2004, המכון הגיאופיסי משתתף בסדרה של פרוייקטים במימון WaterAID באריתריאה, אתיופיה וסומלילנד. גיאולוגים וטכנאים מקומיים הוכשרו על ידינו בשיטות גיאו-חשמליות ונעזרו בנו למיפוי אקוויפרים תת-קרקעיים. 

בסוף שנת 2000, המכון מתכנן ומבצע את הסקר הסייסמי התלת-ממדי הרשאון באגן שקמה בישראל. מאז, החברה ביצעה סקרים סייסמים במדינות כמו אנגולה והודו. 

בשנת 2000 המכון הגיאופיסי לישראל מבצע מחקר של הקרום העמוק של כדוה"א ומבצעת סקרים סייסמים אשר חוצים בין ירדן לישראל. 

בינואר 2000, המכון הגיאופיסי עובר לביתו החדש בבניין חדש בעיר לוד. 

לאחר עשרות פרוייקטים בישראל, מצרים וירדן בשנת 1997 המכון הגיאופיסי לישראל מבצע את הפרוייקט הסייסמי הראשון שלו הרחק מאדמת המולדת בגיאורגיה. זו הייתה יריית הפתיחה לעשורים של פעילות בינלאומית באירופה, אפריקה ואסיה. 

דוגמאות ממגוון הברושורים השיווקיים של המכון במהלך השנים. 

החברה משנה את שמנה חזרה למכון הגיאופיסי לישראל.

בעת חזרתם מקרבות האוויר במנסורה ב 11 באוקטובר 1973, ארבעה מטוסי פנטום ישראליים פגשו מטוסי קרב מסוג מיג-21 של המצרים. בקרב, שני מטוסים ישראליים ושני מטוסים מצריים הופלו. בשנת 1991, המכון הגיאופיסי לישראל עוזר לרשויות לאתר את שאריות המטוסים בתעלת סואץ ומניפת הסחף של נהר הנילוס. 

התחלת חיפושי הגז ונפט מתחילים במים הכלכליים של ישראל. 

המכון הגיאופיסי מייבא מרעדים סייסמים חדשים מסוג MERTZ עבור פרוייקט מיפוי סייסמי מקיף של המדינה במימון ממשלת ישראל. 

המכון הגיאופיסי מוביל את הסקר הגרבימטרי הראשון מסוגו בישראל בשטחי יהודה ושומרון. סקרים גרבימטריים נועדו לגלות שינויים במסה ובצפיפות המסלע. 

בתחילת שנות ה -'80 היחידה הסייסמולוגית הלאומית לרעידות אדמה הוקמה. מערכות הקלטה אנאלוגיות הוזנו במידע אשר התקבל מתחנות הקלטה לרעידות אדמה הפרוסות במדינה. 

צוותי המכון הגיאופיסי מתקינים את מערכת ההקלטה על חדר פיקוד נייד אשר מסוגל לפקד על פרוייקטים נרחבים ישירות מהשטח. 

חדר הפענוח של המכון הגיאופיסי לישראל תמך בעשרות פרוייקטי אקספלורציה בישראל ובעולם. 

הסקר המגנטי האווירי הראשון בישראל מבוצע על ידי המכון הגיאופיסי עבור הממשלה בשיתוף חברות נפט פרטיות. 

מכונה טכנולוגית מתקדמת משמשת לעיבוד ומניפולציה של הפילמים הסייסמים. כיום, הכל נעשה באופן דיגיטלי במחשבים. 

בזמנו, המידע הסייסמי הודפס על פילם שקוף ופוענחו על גבי שולחנות אור בחדרים חשוכים. כיום הכל נעשה באופן דיגיטלי במחשבים. 

המכון הקים את אחד ממחשבי המיינפריים ראשונים במדינה מסוג IBM 360 אשר היה בחולון בין 1967 עד ל 1977. 

לאחר עשור של עבודה עם מערכת הקלטה בת 12 ערוצים, מערכות בנות 24 ערוצים משולבים במכון. 

המכון מבצע עשות פרוייקטים ביעדים אקזוטיים כמו קולומביה, איראן, סיני וירדן. 

המרעד הסייסמי מסוג Dynoseis היה הכלי הראשון מסוגו במזרח התיכון. הוא שימש לעשרות פרוייקטים בישראל וסביבתה.

בשנת 1964, המכון הגיאופיסי לישראל משנה את שמו למכון למחקרי נפט וגיאופיסיקה. 

בשלהי שנות ה 60, צי רכבי המכון כלל רכבי הקלטה, מרעדים סייסמיים מסוג Dynoseis, מכונות קידוח וכמובן מספר חיפושיות...

מערכת הקלטה זו בת 12 ערוצים נחשבת היום לוינטאז' אך בזמנו הייתה חזית הטכנולוגיה. כיום אנו משתמשים במערכות המסוגלות להקליט 100,000 ערוצים בו זמנית. 

צוותו הראשון של המכון הגיאופיסי עובד עם חומר נפץ אשר מוכנסים לקדחים ייעודיים

משרדיו הראשונים של המכון הגיאופיסי לישראל ברחוב המשביר מס' 1 בחולון.

על מנת לספק שירות לחברות ממשלתיות ופרטיות לחיפושי נפט וגז, המכון הגיאופיסי לישראל הוקם מתוך מכון וייצמן למחקר.

בשנת 1955 נמצא נפט בשדה חלץ בישראל. הממשל, בהובלת ראש הממשלה דוד בן-גוריון, מחליטי שהמדינה צריכה גוף רשמי לניהול החיפושים וההפקה של הגז והנפט בישראל.